I hated every minute of training, but I said, Don’t quit. Suffer now and live the rest of your life as a champion.

Muhammad Ali-

 טראומה הוא מצב של הצפה מהירה ובלתי צפויה של תחושות רגשות ותגובות גופניות לנוכח אירוע מסכן חיים (מלחמה, תאונת דרכים, תקיפה מינית ו/או פלילית, אלימות קיצונית, מחלה, אובדן חבר ועוד) שיש בו מרכיבים של כאוס בלבול וחוסר אונים.

התגובות לטראומה יכולות להיות פיזיות ומנטליות כאחד. הן סבירות והגיוניות בסמוך לאירוע הטראומטי אך פוגעות במהלך התקין של המשך החיים. אם הן נמשכות לאורך זמן והופכות לכרוניות הן מוכרות כ PTSD או בשם חיבה : פוסט טראומה.

הימצאות במצב כזה יוצרת תגובות שונות בגוף, חלקן קיצוניות: קיפאון, שינויים בתפקודי מעיים, הפרשה של אדרנלין, שינויים במבנה המוח, שינויים בפעילות מערכת העיכול והמערכת ההורמונלית ועוד.

פה טמונה הבעיה ופה האתגר שהוביל אותנו לפני כמה חודשים לפעילות קרוספיט לצד פעילות הריצה השוטפת שלנו. אנחנו לא מודעים לכך אך התגובות הגופניות הקיצוניות ממשיכות לפעול גם לאחר שהאיום הסתיים. הסיבה לכך היא שאנחנו בנויים ככה שבמקרה של סכנה המוח מכבה חלק מתשומת הלב שלנו שמופנית בדרך כלל לגוף ומפנה אותה להתמודדות עם הסיכון שבסיטואציה. זה המנגנון שמאפשר לנו להמשיך ולתפקד גם כשאנחנו עייפים, רעבים, פצועים, מדממים, מפוחדים או נמצאים בפניקה. מנגנון שפועל עד החזרה לתחושת ביטחון.  תשמעו משהו : כשאתה פוסט טראומטי אתה לא מצליח לחזור לתחושת הביטחון הזו למרות שהסכנה חלפה.

עקרונית המוח מנהל את משחק ההישרדות אבל הגוף זוכר ומשמש כלוח תוצאות, ופה בדיוק נכנס קרוספיט לתמונה.

היי חכו רגע! עוד מעט נדבר על קרוספיט וטראומה.  יש עוד מימד חשוב. טראומה משפיעה לא רק על לוחמים שחוו אותה או סובלים בגללה, היא משפיעה על הסובבים אותם ובמיוחד על אלה שאוהבים אותם.  תגובות פוסט טראומטיות מקשות על ניצולי טראומה להתחבר עם אנשים אחרים. למה? כי תחושות של קרבה ואינטימיות מעוררות את תחושת הסכנה.

אז מה היה לנו?  אירוע טראומטי שמשבש את פעילות המערכות הפיזיולוגיות ובמקביל פוגע במערכות היחסים האינטימיות והחברתיות. מה אנחנו צריכים כדי להתמודד ולהשתקם ? (יש דעות שונות אבל בשורה התחתונה אין ריפוי מלא מפוסט טראומה בדיוק כפי שרגל שנקטעה אינה יכולה לצמוח מחדש) חיבור לתחושות הגוף וחזרה לפעילות תקינה שלהן ובמקביל קשרים בריאים וטובים עם הסביבה החברתית, משפחתית ואינטימית שלנו. גוף בריא וסביבה חברתית אוהבת ותומכת והקשר ביניהן זו אולי נקודת המפתח של בריאות נפשית שמאפשרת התמודדות טובה יותר עם פוסט טראומה.  ובדיוק פה נכנס קרוספיט לתמונה.

קרוספיט עוזר לנו לחזור ולהרגיש שייכים לקהילה תומכת. בתחילת הדרך אימוני הקרוספיט של "רצים עם רמי" היו נפרדים, הסיבה לכך הייתה שהיינו צריכים ללמוד את היסודות בכדי להשתלב בפעילות הבוקס קרוספיט נמל. מהר מאד השתלבנו בפעילות השוטפת של האימונים בבוקס כשאנחנו מתאמנים לצד מאומנים/ות "רגילים" (ביננו מי מאיתנו רגיל?) וזה מרגיש טבעי לחלוטין.

קרוספיט מאד עוזר לנו לווסת את התחושות הפיזיולוגיות שלנו. הוא מחזק את הגוף, משפר את השליטה בנשימה, מחזק שרירים ומשפר את הדימוי הגופני של מי מאיתנו (יש רבים כאלה אצלנו בקבוצה) שהיו מיטב הלוחמים של צה"ל (ספקטרום החברים/ות בקבוצה נע בין כמעט כל היחידות הלוחמות של צה"ל כולל יחידות העילית, טייסים ולצידם אנשי כוחות הביטחון: חבלני משטרה, שוטרי זיהוי פלילי שהיו בעשרות זירות של אירועי טרור. כן פוסט טראומה היא פציעה של גיבורים). דימוי גופני שהתמודדות הקשה והמורכבת עם התסמינים הפוסט טראומטיים נהרס ו/או נשחק.

אחת מהתופעות הממאירות ביותר של טראומה, היא משבשת את היכולת שלנו לדעת מה אנחנו מרגישים – כלומר, לתת אמון בתחושות הבטן שלנו – וחוסר אמון זה גורם לנו לחשוב שאנחנו מאוימים למרות שאנחנו לא, בתורו, מנגנון זה יוצר מערכת יחסים עוינת עם גופנו.

אם יש לך חיבור נוח עם התחושות הפנימיות שלך – אם אתה יכול לסמוך עליהן שהן יתנו לך מידע מדויק – אתה תרגיש אחראי! אחראי על הגוף שלך, אחראי על הרגשות שלך, ועל הדימוי העצמי שלך .
את החיבור הזה בין גוף נפש וקהילה אי אפשר בחדרי טיפול באמצעות שיחות עם פסיכולוג או באמצעות תרופות אבל פעילות קרוספיט זו התחלה טובה בדרך לשיקום.

טיפולים מקצועיים על ידי אנשי טיפול המיומנים בנושא טראומה הם חשובים. פעילות קרוספיט לא נועדה להחליף טיפול רפואי כזה או אחר. פעילות קרוספיט היא כלי תומך מצויין בטיפול והיא מספקת לנו הפוסט-טראומטיים הזדמנות לשיקום במציאות היומיומית באמצעות שיפור הכושר הגופני ותחושת הביטחון הפיזי הנלווית אליו לצד הגברת תחושת השייכות לקהילה.

איך אומרים אצלנו בבוקס ?  SET WORK CONQUER.

לסיום : עזבו את המילים הגדולות ואת ההסברים המדעיים מי שלא ראה גבר בן 53 ששונא לעשות סקוואטים (אני), לא אבל ממש שונא, עושה פרונט סקוואט עם משקולת של 50 ק"ג וחיוך של אושר מרוח על פניו לא ראה מימיו חיבור בריא בין גוף לנפש.


שלכם,

רמי (מוזמנים לקרוא על רמי כאן).